ליאור וורסל,רואה חשבון
-
סניף רעננה טלפון: 09-7722553, סניף רמת גן טלפון: 03-7521731
היום 31 בינואר 2012 ניתן פסק דין בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה (ב"ל 2772-08) בתביעה של תחנת דלק חואסה בע"מ, כהנא דוד וכץ אורי כנגד המוסד לביטוח לאומי.
עובדות התביעה
החברה התובעת מפעילה תחנת דלק בחיפה , התובעים הם בעלי המניות שלהם
עד לחודש מרץ 1999 הם הפעילו את התחנה וקיבלו משכורת, החל מאותו תאריך החברה השכירה את התחנה כנגד דמי שכירות , התובעים המשיכו לקבל את הכנסתם כמשכורת שנוכה ממנה המיסים כדין.
בשנת 2005 נערכה ביקורת של מס הכנסה שבעקבותיה דחה מס הכנסה את רישום השכר בתואנה שההכנסה פאסיבית והפך את ההכנסה ממשכורת לדיבידנד (לא התיר את ההוצאה בחברה).
התובעים התנגדו לשומת המס והגישו עליה השגה ובסופו של דבר נחתם הסכם ברוח השומה המקורית.
בעקבות ההסכם פנו התובעים למוסד לביטוח לאומי, פרשו את פרטי השומות וביקשו לבטל את רישום השכר ומשכך לקבל חזרה את דמי הביטוח שנוכו.
המוסד לביטוח לאומי סרב ומכאן התביעה.
טענות הביטוח הלאומי
המוסד לביטוח לאומי טען שפקיד השומה אינו יכול לקבוע את מקור ההכנסה והיא נשארת לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה., בנוסף לכך התובעים קיבלו זכויות ביטוחיות ואין קשר לעובדה שלא תבעו מאומה.
יש להעדיף את העקרון לפיו השכר האמיתי הוא השכר המדווח בזמן אמת.
על פי הפסיקה תיקון בדיעבד של שומת מס אינו מחייב בהכרח את ביטוח לאומי.
טענה נוספת מקורית יש לציין של המוסד לביטוח לאומי שמעלה הרמת גבה של מחבר המאמר היא "דמי הביטוח אינם בבחינת "מס" באשר כנגד תשלומם וכנגזר מהם, נרכשות למבוטח שהוגש זכויות ביטוחיות ספציפיות"
קביעת בית המשפט
בית המשפט מפנה לפס"ד גדות שבו פסק בית הדין הארצי
"קביעות עובדתיות הנעשות על ידי רשות מנהלית אחת, על פי סמכותה בחוק, ראויות לכיבוד על ידי רשות מנהלית שניה, כאשר הנושא הנדון קשור או משותף לפעילותיהן ולסמכויותיהן של שתי הרשויות"
לפיכך קובע בית המשפט כי הכלל הוא שביטוח לאומי צריך לכבד את החלטת פקיד השומה ככתבה וכלשונה, אך קיימות נסיבות מסוימות אשר בהתקיימן רשאי הוא לחרוג ממנה.
במקרה זה אימוץ החלטת פקיד השומה תגרום לשלילת מעמדם של התובעים כמבוטחים ואז יהיה צורך לקבוע מה המעמד שלהם כמבוטחים
האם זו הסיבה שביטוח לאומי רשאי לחרוג מקביעת פקיד השומה ?
האם עצם האפשרות שלהם לקבל גימלה חוסמת את אפשרות התיקון ?
בית המשפט רואה לנכון להציג את פס"ד חברת סגנון הכרך בע"מ נגד המל"ל (13881/05) מיום 11.09.2007 שבמקרה זה הגיעו התובעים בעלי שליטה להסדר עם פקיד השומה במסגרתו הופחת השכר ששולם להם בזמן אמת ונקבע על שיעור נמוך יותר
המוסד לביטוח לאומי סרב לתקן את הדוחות ובית המשפט קיבל זאת וטען שהשיקול הביטוחי המעניק זכויות ביטוחיות במועד לא מאפשר לאחר שלא היה צורך בזכויות אלו לשנותם , בית המשפט מציין עוד "אין אני סבור כי את חוק הביטוח הלאומי יש לפרש באופן שבו כל פעם שפקיד השומה קובע בדיעבד שומה מתוקנת לעובד, מחייב הדבר את המוסד לביטוח לאומי, בסעיף נקבע שההכנסה היא לפי סעיף 2(2) לא נקבע שההכנסה היא לפי מה שקבע פקיד השומה"
פסיקה זו אושרה בבית הדין הארצי בעב"ל 748/07 , אך מקרה זה טוען השופט אינו זהה, בסגנון הכרך לא דובר על שינוי מעמדו של מבוטח, אלא רק כיצד יש לחשב את הכנסתו של עובד והדבר לא דומה למקרה זה בו מדובר על שינוי מעמד.
בית המשפט קובע כי כאשר מבוטח תובע גמלה , תיבחן ראשית שאלת מעמדו כמבוטח. אם ימצא ששילם דמי ביטוח שלא בהתאם למעמד שיש לייחס לו על פי החוק, מחד לא יקבל את הגמלה, אך מאידך יחוייב בתשלום רטרואקטיבי של דמי הביטוח לפי הסיווג הראוי.
אין המוסד רשאי לוותר או למחול על חוב בדמי ביטוח, אך יש לגבות את התשלום הנכון.
לפיכך, בית המשפט קובע כי המעמד הנכון של התובעים אינו של "עובדים" אלא של מי "שאינם עובדים ואינם עצמאיים" ויש לדרוש מהמוסד לביטוח לאומי שיחשב מחדש את דמי הביטוח הנכונים ולהחזיר את העודף או לדרוש את יתרת התשלום לפי החישוב הנכון.
