
על פי חוק דמי מחלה, תשל"ו 1976 , עובד זכאי לצבור יום וחצי מחלה עבור כל חודש עבודה וזאת עד מכסה מצטברת של 90 ימי מחלה בלתי מנוצלים.
תקופת המחלה מחושבת לפי ההוראות כדלקמן:
לגבי עובד במשכורת – תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו, לרבות ימי מנוחה שבועית וחגים;
לגבי עובד בשכר שעבד עבודה מלאה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה – תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו, למעט ימי מנוחה שבועית וחגים;
ומה לגבי פיטורי העובד בזמן היותו חולה ?
סעיף 4 א' לחוק דמי מחלה דן בנושא פיטורים בתקופת הזכאות לדמי מחלה, על פי הסעיף מעביד לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו לפי חוק זה או לפי הסכם קיבוצי, וזאת עד לתקופת הזכאות המקסימלית של 90 יום.
הוראות הסעיף לא יחולו במקרים הבאים:
1. המעביד נתן לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים בטרם נעדר העובד עקב מחלתו
2. קום עבודתו של העובד פסק מלפעול או שהמעביד הוכרז פושט רגל ואם הוא תאגיד – ניתן
צו פירוק