סניף רעננה טלפון: 09-7722553, סניף רמת גן טלפון: 03-7521731
סניף רעננה טלפון: 09-7722553, סניף רמת גן טלפון: 03-7521731

ליאור ליאור וורסל,רואה חשבון

-

הכיצד בית המשפט העליון מקדש חוק אחד ומבטל חוק אחר ?

פס"ד מלכיאלי דן בערעורים על פסיקת המחוזי בכל הקשור לחישוב נפרד על הכנסות בני זוג העובדים יחד באותו מקום.

בית המשפט העליון באותה פסיקה קידש את החוק וסרב לבטלו, בית המשפט קבע למעשה שעצם העובדה שיש חוק שקבעה הכנסת אין מקום להתערב בו.

בית המשפט אמר " לשונו של החוק תוחמת את היקף פרשנויותיו האפשריות. אמנם, כמו כל חוק אחר, גם חוק מס יתפרש על-פי תכליתו, אך תנאי קדם הכרחי לפרשנות המוצעת הוא כי תהיה לה נקודת אחיזה בלשון החוק…  בענייננו, לשונו הברורה של הסעיף אינה מותירה מקום לפרשנות הגורסת כי דרישת אי-התלות היא חזקה הניתנת לסתירה, אף אם קיימים טעמים כבדי משקל להעדפת מסקנה שכזו, וביניהם קידום תכליות החוק כפי שהוגדרו בעניין קלס, וביניהן קידום השוויון ומיגור ההפלייה…  דברים אלה, ככתבם וכלשונם, יפים לכאורה גם לענייננו, אלא שבמקרה זה אין בידינו לחרוג מלשון החוק ולפרשו באופן המתחשב בתכליתו בלבד

 

הדבר מוזר ביותר וזאת עקב פסיקת בית המשפט העליון ממש לאחרונה בפס"ד שבו ישבו 9 שופטים, להלן דברי הנשיאה ד' בייניש באותו פסק דין

 

הקורא מתבקש לחשוב על פס"ד מלכיאלי, על הפסיקה שקובעת שהחוק המפלה בני זוג העובדים יחד וקובע שהם ישלמו מס גבוה יותר מאשר אם היו עובדים בנפרד, הוא חוק שאין להתערב בו.

 

במחשבה זו יש לקרוא את הפסיקה הבאה שבסופה אציין באיזה פסק דין מדובר

 

לא נלאה אותכם בעשרות העמודים של פסק הדין, דלינו מתוכו את עיקריו ומהם נראה שמדובר בדיוק במקרה שציינתי, הלא כן ?

 

הנשיאה ד' בייניש

 

 

אקדים את המאוחר ואציין כבר בפתח הדברים כי לגישתי החוק שנמצא בעבר כי הוא פוגע בזכות לשוויון כחלק מן הזכות לכבוד האדם אינו מקיים את תנאי המידתיות שבפסקת ההגבלה, ולפיכך אינו חוקתי

 

דעתי היא כי לצד מגמת שיפור ביישום החוק, אין ניתן לומר כי האמצעים שנקבעו בחוק מגשימים את תכליותיו ונראה כי קיימים בחוק חסמים המשפיעים על חוסר היכולת להביא להגשמתו המלאה. משכך, אין מנוס מלקבוע כי החוק אינו חוקתי.

 

מבחן המידתיות מחייב כי פגיעתו של החוק בזכות המוגנת תהא "במידה שאינה עולה על הנדרש". דרישת המידתיות מבטאת הכרה בכך שאין די בהלימת החוק לערכיה של מדינת ישראל או בכך שהוא משרת תכלית ראויה; יש לבחון גם את האמצעים שנבחרו על ידי המחוקק להגשמת תכליתו של החוק.

בחינה זו, כפי שפורשה בהלכה הפסוקה, מורכבת משלושה מבחני משנה: מבחן הקשר

הרציונלי, הבוחן את מידת ההתאמה בין תכלית החוק לאמצעי שנבחר להגשמתה;

מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה, הבודק האם, לצורך הגשמת תכלית החוק, נבחר

האמצעי שעוצמת פגיעתו בזכות החוקתית היא הנמוכה ביותר, מבין האמצעים

האפשריים; ולבסוף, מבחן המידתיות במובנה הצר, המחייב את קיומו של יחס סביר

בין הפגיעה בזכות החוקתית לבין היתרון הצומח מהפגיעה

 

במסגרת מבחן הקשר הרציונלי יש להראות "כי האמצעי שנבחר הוא רלוונטי להגשמת המטרה במובן זה שעם חקיקת החוק גדל הסיכוי להגשמת המטרה.

על כן, אם אין בכוחה של הגשמת האמצעי להגשים את מטרות החוק, השימוש באותו

אמצעי אינו מידתי

 

שילובן של המטרות הוא שהקים לחוק את תכליתו הראויה מבחינה חוקתית, אך גם מבחינה חברתית. יישום החוק כיום אינו יכול לפגוע באחת מן התכליות הללו. פירוש הדבר יהא שהאמצעים אינם מובילים להגשמת המטרות.

 

משכך, אין ניתן ליישם את החוק באופן שפוגע באחת מתכליותיו – שלא לומר אחת מתכליותיו היסודיות – בתואנה של נטל תקציבי … בשורה ארוכה של פסקי דין של בית משפט זה קבענו שהגנה על זכויות יסוד עולה כסף; ואין בטיעון כלכלי כשלעצמו כדי להצדיק מצב מתמשך של פגיעה בשוויון

 

מאז ניתן פסק הדין בפרשת בנק המזרחי צעדה הפסיקה כברת דרך בהכרה בקשר

הישיר שבין חשיבותה של הזכות הנפגעת ורמת הבדיקה החוקתית הנדרשת, אף כי

בשונה מהמדרג הקיים במשפט החוקתי האמריקאי. בשורה של פסקי דין קבענו כי

עוצמתה של הזכות הנפגעת ומידת הפגיעה בה משפיעים על מכלול הניתוח החוקתי

ומשליכים על האופן שבו יבחן בית המשפט כל אחד מרכיביה של פסקת ההגבלה.

תפיסה זו מבוססת על כך שלא כל הזכויות – בין אלה המנויות בחוקי היסוד ובין אלה

שאינן – הינן זכויות בעלות אותה מידת חשיבות. מידת ההגנה הניתנת להן כרוכה

באופיין ובחשיבותן בעומדן אל מול האינטרס הציבורי שלשמו מתחייבת הפגיעה

בזכות. בשל הצורך לאזן בין הזכות לבין האינטרס הציבורי המצדיק פגיעה באותה

זכות, תנאי פסקת ההגבלה אינם נבחנים על ידי בית המשפט באופן טכני. הליך האיזון

קשור קשר ישיר במידת ההגנה הניתנת לזכות הנפגעת. כיום מקובלת במשפטנו הגישה

לפיה יש להפעיל את האיזונים הגלומים במבחני פסקת ההגבלה בכל מקרה לגופו,

בהתאם למכלול של פרמטרים, גישה זו מדגישה את מרחב התמרון של המחוקק. ככל שהזכות הנפגעת חשובה יותר ועוצמת הפגיעה בה רבה יותר, קטן מרחב התמרון ולהפך. מקום בו מדובר בזכויות שמשקלן – בהתאם לערכיה של החברה הדמוקרטית והיהודית שאנו מקיימים כאן – נמוך יותר, כך יעמוד למחוקק מרחב תמרון רחב יותר לפגוע בזכות.

במסגרת זו קבענו בעבר שאופיה של הזכות ועוצמת הפגיעה בה משפיעים על

בדיקת תכלית החוק, במובן זה שככל שהזכות הנפגעת חשובה יותר, וככל שמידת

הפגיעה בזכות קשה יותר, כך יש להצביע על אינטרס ציבורי משמעותי שיצדיק את הפגיעה

 

הזכות הנפגעת במקרה שלפנינו – הזכות לשוויון – הוכרה כזכות יסוד במשפטנו מקדמת דנא. הזכות לשוויון היא מאבני היסוד של שיטת המשטר בישראל עוד בטרם נחקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הזכות לשוויון מעוגנת בהכרזת העצמאות ויש הכותרים לה כתרים של עקרון על בשיטת המשטר שלנו, כחלק מהתשתית לקיומה של המדינה בהיותה מדינה יהודית ודמוקרטית המסקנה המתבקשת, לאחר הבחינה המקיפה של הנתונים ביחס למסלולים השונים שהותוו בחוק – כל אחד בפני עצמו וכולם במצטבר – כי האמצעים שנקבעו בחוק לא הגשימו ואינם עשויים להגשים את תכליותיו ברמת הסתברות ממשית. יישום החוק במהלך תקופת הניסיון הממושכת שניתנה עד כה מצביע על כך שקיימים בחוק

חסמים אינהרנטיים המשפיעים השפעה ניכרת על האפשרות ליישמו, עד כדי פגיעה ביכולת

להגשים את תכליותיו. חסמים אלה מונעים הגשמה של תכליות החוק גם אילו היו

הרשויות המופקדות על יישומו שוקדות על מלאכתן – דבר שלא נעשה במידה מספקת

משך כל שנות קיומו של החוק בספר החוקים שלנו. בחלוף שנים היה על המדינה להצביע על הגשמה ניכרת של כל תכליות החוק במשולב, ואין להסתפק עוד במגמות או בתהליכים לשינוי, חשובים ככל שיהיו.

 

לכל המחפשים את פסק הדין הזה שמתאים לביטול הלכת מלכיאלי שיקרא את פסיקת בג"ץ המבטלת את חוק טל בנוגע לגיוס בני ישיבות לצה"ל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

For security, use of Google's reCAPTCHA service is required which is subject to the Google Privacy Policy and Terms of Use.

I agree to these terms.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.