הצהרת הון ואופן הכנתה

וורסל את וורסל רואי חשבון

וורסל את וורסל
רואי חשבון

רואי חשבון ברמת גן וברעננה

רוצים לקבל ייעוץ ראשוני ללא התחייבות?
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.

הצהרת הון, מהי? איך מתמודדים איתה? איך מכינים אותה?

הצהרת הון, הפרשי הון

וורסל אריק, רו"ח יסביר במאמר זה:

הצהרת הון כשמה כן היא :הצהרה לגבי כל הנכסים וההתחייבויות של התא המשפחתי ליום מסויים. היא משמשת כמכשיר נוסף של רשויות המס לצורך ביקורת על הכנסותיו של הנישום.

במידה שישנו גידול בהון שאיננו מוסבר, עלול פקיד השומה להגיש דרישה לתשלום מס, המשקף לדעתו את הגידול בהון. במקרה שעניין השומה מגיע לכדי דיון בבית המשפט, מוטלת בד"כ על הנישום חובה להוכיח כי דיווח כראוי על הכנסותיו, והגידול בהון סביר.

בפסיקה נקבע כבר כי עצם קיומם של הפרשי הון בלתי מוסברים מהווה עילה לחיובם של הפרשים אלו במס הכנסה.

הצהרת הון נדרשת לפי סעיף 135 (1) לפקודת מס הכנסה. הדו"ח מוגש במסגרת סמכותו של פקיד השומה לדרוש ידיעות ומידע, זאת בנוסף לדו"ח השנתי על ההכנסות לפי סעיף 131 לפקודה.
מיום הדרישה להצהרת ההון עומדים לנישום 120 ימים להגשתה, ו/או במקביל למועד הגשת הדו"ח השנתי לאותה שנה. איחור בהגשת הצהרת ההון במועד, צירוף כל המסמכים הנדרשים, תגרום להטלת קנס בגין כל חודש פיגור לפי סעיף 188 (ז) לפקודת מס הכנסה, וכן מהווה הדבר עבירה פלילית על פי סעיף 215 לפקודה. רישום פרטים כוזבים בהצהרה, השמטת נכסים בבעלות מגיש ההצהרה וכן אי הגשת הצהרת ההון במועד, מהווים עבירה פלילית על פי הוראות סעיפים 216 ו- 220 לפקודת מס הכנסה.
לאחר שאזרח פותח תיק במס הכנסה כעצמאי, או כאשר נפתח לו תיק כשכיר בשל היותו בעלים של חברה, או בעל מניות מהותי, או שכיר שהכנסתו עולה על סכום מסויים שנקבע בתקנות, הוא חייב להגיש מידי שנה דוח שנתי על הכנסותיו.
בעבר היה נהוג להוציא דרישה להגשת הצהרת הון לאזרח לסוף השנה, הקודמת לשנה בא פתח תיק במס הכנסה. בשנים האחרונות הנוהג שונה, והדרישה מגיעה בסוף שנת המס הראשונה לפתיחת התיק.

ישנה חשיבות מרובה להכנה מקצועית של דו"ח זה ע"י בעל מקצוע, זאת עקב היות הדו"ח אמצעי חשוב למדידת נכונות הדיווחים השנתיים.

בעל מקצוע טוב יוכל לבדוק נכונה גם הפרשי הון שנוצרים בין השנים, ולחפש סיבות ו/או הסברים בזמן אמת. בדיקה זו גילתה לא פעם נכסים נוספים שנשמטו בטעות בהצהרת ההון, וכן הסברים שנשכחו. בבדיקה זו נחסכת עוגמת נפש מהנישום בכך שלא ידווח בטעות דיווח לא נכון, וכן ידאג כבר היום, בעת הכנת הצהרת ההון, לשמור את כל ההסברים, ולא להתחיל לחפש אותם מספר שנים לאחר מכן, לפי דרישת מס הכנסה, ולגלות שאבדו לו או נגרסו מזמן.

הדרישה להצהרת הון היא בממוצע כל 5 שנים. לעיתים קורה שנדרשים להגישה כל 3 שנים, וקיימת גם אפשרות שתעבורנה 8 ו-9 שנים ללא דרישה. אני מניח, שהדרישה להצהרות ההון היא גם בהתאם לענף העיסוק של האזרח.

לעיתים חורג מס הכנסה מנוהל זה, ודורש הצהרות הון למועדים אחרים כגון סמוך למועד ביצוע עסקאות מהותיות.

ישנה חשיבות מכרעת להכנת הצהרת ההון הראשונה, משום שהיא מהווה בסיס לכל יתר ההצהרות שתבאנה בהמשך. למעשה, בכל הצהרת הון שלאחר הראשונה, נערכת בדיקה כדלקמן:

ההון הנקי בהצהרת ההון הנוכחית.
פחות ההון הנקי בהצהרת ההון הקודמת.
פחות הכנסותיו של האזרח.
פחות מיסים ששולמו.
פחות ביטוח לאומי ששולם.
פחות הוצאות מחיה.

הוצאות המחיה מחושבות לפי טבלאות, אשר מפורסמות ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
הן מחושבות לפי עשירוני הכנסה ומספר הנפשות בבית.
ישנן 6 טבלאות, אשר מחולקות לפי רמת החיים (נהוג להשתמש בטבלה 3 או 4). חלק מהטבלאות הן באחוזים מהכנסה וחלקן בסכומים.
הוצאות המחיה כוללות את כל ההוצאות השוטפות הנדרשות לקיום היומיומי כגון: ביגוד, מזון, בילויים, רכב,חינוך, בריאות וכיו"ב.

אם מגיעים, לאחר כל החישובים, ליתרה חיובית, יש למצוא הסברים נוספים למקורות הכספיים: ירושות, מתנות, פדיון קופ"ג, קה"ל, ביטוחי חיים וכיו"ב.
במידה שאין מספיק הסברים לגידול בהון, ומס הכנסה בודק את הדו"ח, סביר להניח שההנחה תהיה שהגידול נובע מהכנסות שלא דווחו, ובשל כך עלול להיות מוטל על המצהיר גם מס הכנסה גבוה, גם מע"מ וגם ביטוח לאומי.

לצערנו, לא פעם מוגשים דו"חות אלה באופן חובבני מבלי להיעזר בבעלי מקצוע. דוחות אלה גורמים נזק לנישום, והוא עלול בשל כך, לשלם מס מיותר בעקבות דיונים. יחד עם זאת, בשל העובדה כי אנשים ימשיכו להגיש לבד הצהרות הון, ברצוני לתת דגשים לגבי הכנתה.

דגשים בהכנה

1. יש לשים לב לכך, שכל הנכסים וההתחייבויות יירשמו במחירי עלות ו/או נומינלי. אין חשיבות לשווי הנוכחי, אלא לעלות ההיסטורית של הרכישה. לדוגמא: בית ששוויו היום 3 מליון ₪, אך עלה 100,000 ₪, יירשם בהצהרת ההון כ-100,000 ₪. כמו-כן, אם הבית נתקבל במתנה (הלוואי עלינו), יירשם בהצהרת ההון בעלות אפס.
2. לכל נכס או התחייבות המדווחים בהצהרה, יש לצרף מסמכים לאימות הרישום (אישורי בנקים, קופ"ג, חוזים וכיו"ב).
3. רכב יירשם במחיר עלות (מחיר הקנייה),ולא לפי מחיר המחירון ליום הצהרת ההון.
4. יש לשים לב בפרט לקרנות ההשתלמות: יש לקחת בחשבון רק את הסכום ששולם ע"י העובד, ולא לקחת בטעות בחשבון את הסכום ששילם המעביד ו/או את שני הסכומים ביחד.
5. יש לשים לב, לציין בתכולת הבית גם תכשיטים, אוספים, מטילי זהב (במידה שיש), שיתכן שימומשו בכסף רב במידה שתהיה מצוקה כספית.
6. יש לשים לב ולשמור תיעוד של כל סכום כסף שנתקבל במתנה.
7. יש לשמור תיעוד של עלויות שהוצאו על אירועים משפחתיים ומתנות בשל אותם אירועים.
8. יש לקחת בחשבון, שמס הכנסה יודע על כל טיסה לחו"ל, מי מבני המשפחה נסע ולכמה זמן.
9. מס הכנסה גם יודע לא פעם על שיפוצים מסיביים, הרחבות בנייה שבוצעו וכיו"ב.
10. יש לקחת בחשבון כשימוש בכסף את הביטוח לאומי +מס בריאות של השכיר, וכן 48% מתשלומי ביטוח לאומי של העצמאי.
11. יש לקחת בחשבון את השימוש בכל אותן הוצאות שתואמו למס הכנסה בדו"ח השנתי.
12. יש לקחת בחשבון הפסדי הון או ריווחי הון לשנים האמורות.
13. יש להוסיף הסברים בגובה הפחת שנדרש בספרים (באם טופס הפחת רשום בעלות ולא ביתרת העלות).
14. אל תנסו להגדיל באופן מלאכותי את הנכסים המפורטים בהצהרת ההון הראשונה, כמו ע"י רישום מט"ח שמוחזק בבית ו/או מזומנים.
15. מצד שני, אל תנסו גם להעלים נכסים. זכרו היטב, כי מחשבי מס הכנסה מקושרים למחשבי רשויות מדינה נוספים כגון משרד הרישוי, ביטוח לאומי, מיסוי מקרקעין ועוד, וכן מתקבלים אצלם דיווחים על ניכוי מס ומסחר בני"ע מבנקים.
16. מס הכנסה נוהג להוריד בתור שימושים לכסף גם את הריבית המשולמת על המשכנתא. נתקלנו בלא מעט הצהרות הון שהוגשו ללא בדיקה זו. קחו בחשבון, שנושא זה טומן בחובו בד"כ סכומים גבוהים.
17. מצ"ב גיליון אקסל לצורך הקלה בהכנת הצהרת ההון.

תחומי פעילות נוספים של וורסל את וורסל רואי חשבון

Scroll to Top

לייעוץ מיידי השאירו פרטים