החישוב הנפרד - סוף הדרך ????
|
החלטה מאכזבת של בית המשפט העליון |

|

בני זוג היוצאים לעבודה כל אחד במקומו הוא ,משלמים מס הכנסה על הכנסותיהם בנפרד ולפי מדרגות
מס הקבועות בחוק ,אבל מדוע בני זוג העובדים יחד בעסק משפחתי נדרשים בתחשיב הכנסות משותף ובתשלום מס גבוה יותר ???
סעיף 66(ד) לפקודת מס הכנסה קובע כי סעיף קטן (א) לא יחול (היינו,החלת חישוב נפרד) אלא אם הכנסת בן הזוג האחד באה ממקור הכנסה שהוא בלתי תלוי במקור הכנסה של הבן זוג השני,ולא יראו הכנסת בן הזוג האחד ,כאמור אם היא באה ,בין השאר מאחד מאלה :
- עסק או משלח יד של הבן זוג השני
- חברה אשר בה יש לשני בני הזוג או לבן הזוג השני ,במישרין או בעקיפין זכות בהנהלה או 10% מזכויות הצבעה וכו' .
בבתי המשפט נדונו תיקים בנושא החישוב הנפרד ובהם הלכת קלס בבית המשפט העליון ופסיקות של בית המשפט המחוזי "שקורי", "מלכיאלי"
בכל המקרים הללו טענו הנישומים, שהחזיקו בשנים הרלבנטיות בחברה ששילמה את שכרם ,בקשה לחישוב נפרד על הכנסות הבעל והכנסות האשה העובדים יחד.
במס הכנסה לא אישרו את הבקשה וטענו שמאחר ובני הזוג קיבלו את כספם מחברה שנשלטת באופן מוחלט על ידם קיימת תלות בין הכנסותיהם וכתוצאה מכך דחה את בקשתם .
בית המשפט העליון בפסק דין חדש מיום 1 בפברואר 2012 (להלן הלכת "מלכיאלי") קבע מס' מבחנים אשר עמידה בהם תביא את בני הזוג לכדי חישוב נפרד ,ואלו הם :
- מבחן הנחיצות
- מבחן הנאותות
חשוב מאוד להדגיש כי פסקי הדין שניתנו בביהמ"ש המחוזי שללו את טענותיו של פקיד השומה וקבעו כי הנישומים זכאים לחישוב נפרד של הכנסותיהם אפילו שהתקיימה תלות ביניהן מכיוון שהוכיחו כי גובה שכרם נקבע משיקולים לגיטימיים ולא נועד להפחית את חבותם במס .
בית המשפט העליון (בפס"ד "מלכיאלי") בהחלטה קשה ,בלתי מתחשבת ונחרצת קבע כי קיימת תלות בין הכנסות בני הזוג כאשר בני הזוג מחזיקים ב 100% בחברה שבשליטתם.
ומאחר ואין ספק כי במצב שכזה גובה שכרו של כל אחד מהם מושפע משכרו ומהחלטותיו של השני ,יקבע כי הכנסותיהם יחושבו במשותף .
מדובר באפליה קשה עבור אותם בני זוג העובדים באותו עסק לפרנסתם ,במקום להמשיך את
הגישה הכלכלית הנכונה שאפיינה את בתי המשפט, נצמדים למילה אחת שכתובה בחוק ("תלות")
כאילו זו תורה מסיני ומסרבים לפרש את ההיגיון הכלכלי מאחורי צורת העבודה הזו ,
במקום דווקא לתגמל ולהמריץ בצורה הולמת יותר את בני הזוג העובדים יחד גורמים בהחלטה
מרה שכזו לעידוד פירוק התא המשפחתי ולהדרת נשים בעסקים מסוג אלה.
כפועל יוצא מהקביעה הנ"ל מכריחים בני זוג לא לעבוד יחד ולהביא עובד אחר שחשובה לו יותר
המשכורת שלו מאשר הצלחת העסק ,
חשוב להבין כי מדובר במכת מוות על מגזר שלם,לשיטתי היה ניתן למנוע את הפגיעה המערכתית
בבחינת "כל מקרה לגופו" וכן לצאת לשטח ולבצע ביקורות פתע על נישומים החשודים בהונאת המערכת.
לא יכול להיות שבית המשפט נצמד למילה אחת בפקודת מס הכנסה ועליה נשען בהחלטתו ,
פקודת מס הכנסה נכתבה לפני יותר מ 50 שנה ,מאז השתנו מעט דברים ,מדוע בפס"ד "קלס"
הוחלט אחרת? היכן העידוד לצמיחה כלכלית ?היכן הזכות לזוג לעבוד יחד ?
מדוע אב המעסיק את בנו זכאיים שניהם לחישוב נפרד ובעל ואשה העובדים יחד אינם זכאיים ?
ראוי לציין כי אפילו בית המשפט מבין את בעיית הניסוח האופיינית בפקודת המס וקורא נחרצות למחוקק לשנות את החוק , באומרו :
"אין להכחיש כי פרשנות זו מכבידה על בני-זוג שעובדים ביחד, ואף מתמרצת אותם לעבוד במקומות עבודה נפרדים או בחברות שאינן בשליטתם כדי להפחית את חבות המס שלהם. מכיוון שקשה לתאר אינטרס חברתי מתקבל על הדעת אשר מצדיק הטלת נטל כלכלי מוגבר על מגזר זה דווקא, תוך ייחוס חשד מתמיד כי כלל חבריו מעבירים לרשויות המס דיווחים מסולפים ומלאכותיים, תוצאה זו מעוררת אי-נוחות רבה. שיטת המשפט שלנו, על כל תחומיה ורבדיה, הן בחקיקה הן בהלכה הפסוקה, השכילה בעבר לנקוט בצעדים רבי משמעות למען קידום השוויון בחברה בכלל ובתשלום המס בפרט. האתגר בפיתוח ושכלול מנגנוני גביית המס מזוגות נשואים, כך שימשיכו ויקדמו מגמה מבורכת זו, אינו תמיד קל לביצוע אך עמידה בו היא הכרחית לשם שימור ערכי היסוד של החברה בישראל...אשר על כן, ניתן לקוות כי המחוקק יבחן בשנית האם נוסחו של סעיף 66(ד) לפקודה הוא עדיין הנוסח הרצוי כיום, כ-55 שנים לאחר חקיקת הסעיף".
חבל כי בית המשפט דוחק לשוליים עקרונות המנחים את רשות המיסים ואותנו כבר עשרות שנים
כמו עקרון " מס אמת " עבור אותם בני זוג ,אנשים אמיתיים שמצאו לנכון מכוח "חופש העיסוק"
לעבוד יחד ,וחבל מאוד שדווקא בבית המשפט העליון אין איש מיסים אמיתי שידע לחוות דעה
אמיתית ושוויונית לטובת הפרט ולא לרעת הכלל .
תם ולא נשלם, עו"ד (רו"ח) רמי אריה המייצג את הזוגות המעורבים מתכוון להגיש בקשה לדיון נוסף בהרכב שופטים מורחב.
אנו מנצלים במה זו ומאחלים לחברנו ,עו"ד רמי אריה בהצלחה.
|