תשר שקיבל מלצר מהווה הכנסת עבודה מבחינת דיני המס
|
פסיקה חדשה של בית המשפט העליון יוצרת השלכות מיסוי מסובכות |
|
בית המשפט העליון פסק ביום 26 ביולי 2010 בתביעתה של אסתר כהן נגד המוסד לביטוח לאומי ואחרים 2105/06כי תשר ששולם ישירות מהלקוח למלצר מהווה הכנסת עבודה בידי המלצר על אף שלא שולמה על ידי המעביד.
סיפור המעשה
מדובר על ערעור פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, העותרת הינה אלמנת עוזי כהן שטבע בים בעת ניסיון להציל צעירים שנקלעו למצוקה בים.
בעקבות מותו פנתה האלמנה לביטוח לאומי והגישה תביעה לקצבת תלויים, המוסד לביטוח לאומי הסכים כי המנוח מצא את מותו תוך כדי פעולה להצלת חייו של הזולת ועל כן זכאית העותרת לקצבת תלויים.
הבסיס לקצבת התלויים הינה שכרו של הנפגע בשלושת החודשים שקדמו למותו.
שכרו הממוצע עמד על 2,682 ₪ ועל בסיס זה שילם הביטוח לאומי את התגמולים, העותרת טענה שהמנוח השתכר כ 10,000 ₪ נטו לחודש, כאשר ההפרש נובע מטיפים (תשר) שקיבל המנוח מלקוחות שסעדו במסעדה.
המוסד לביטוח לאומי טען שאם בית המשפט יפסוק שזו הכנסת עבודה, הרי קמה לו זכות שיפוי מהמעסיקה של המנוח בגין סכומים אלו.
בית הדין האזורי בערכאה הראשונה קבע כי העותרת הוכיחה שהמנוח השתכר 10,000 ₪ נטו משכר וטיפים, לטענת בית הדין זוהי הכנסה שיש לשלם עליה גמלה ואין למוסד לביטוח לאומי לתבוע שיפוי מהמעסיק כיוון שעל ההכנסה הזו היה צריך המנוח לשלם לבד את דמי הביטוח
בית הדין הארצי שפסק בערעור המוסד לביטוח לאומי הפך את הפסיקה וקבע שתשר שניתן למלצר ישירות מבלי שעבר בספרי המסעדה לא יחשבו להכנסה לצורך חישוב קצבת התלויים.
על פסק דין זה הגישה העותרת ערעור לבית המשפט העליון
בית המשפט העליון דן בסוגיה האם ההכנסה של המלצר מטיפים שלא עברו בספרי העסק הינם הכנסה ממשלח יד (סעיף 2 (1) לפקודה) או הכנסה ממשכורת (סעיף 2(2))
בדרך אגב, קובע בית המשפט שאין ספק כי על ההכנסה מהטיפים יש לשלם מס הכנסה
אם מסעיף 2(1) או 2(2) או 2(10) לפקודת מס הכנסה.
בית המשפט קובע כי אופי העבודה שממנה נצמחת ההכנסה הינה של מתן שירות כעצמאי אלא העבודה באופן מובהק היא במסגרת יחסי עובד מעביד.
העובדה שההכנסה (מהטיפים) אינה מגיעה מן המעביד (אלא מהלקוח) אין בה כדי לאפיין עיסוק אשר כל כולו בגדר יחסי עבודה.
הבעיה של צורת הסיווג (אם מבחינת עובד או עצמאי) הינה עקב הנטל הכבד שיחול לגבי תשלומי הביטוח לאומי ומס הכנסה.
אם תסווג ההכנסה מתשר כהכנסה ממשלח יד, המשמעות לגבי רבים מן העוסקים בענף המלצרות תהיה שהכנסה זו לא תיזקף לזכותם ביום פקודה, אם יתרחש מקרה המזכה אותם בגמלה (כי הם לא משלמים דמי ביטוח כעצמאיים).
זאת ועוד, קביעה שכזו מחייבת את המלצרים לפתוח תיק במס הכנסה ולדווח על הכנסותיהם אחרת יעברו עבירה פלילית, גם מע"מ עלול להידרש במקרה זה והמלצר עלול להיחשב כעוסק על כל המשתמע מכך.
בית המשפט ער לבעייתיות של ענף המלצרות ואי האפשרות האמיתית להירשם כעצמאיים ולשלם מיסים באופן עצמאי, בנוסף בית המשפט ער להשלכות הבעייתיות הלא פשוטות של סיווג הכנסה מתשר כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, אשר אינה משולמת על ידי המעביד.
לכאורה ניתן היה לצפות (לדברי בית המשפט העליון) כי הגורמים המופקדים על אכיפת המס יעשו שימוש נרחב בכלי של העמדה לדין בגין אי הגשת דוחות, אלא שבפועל, אין פסקי דין המרשיעים מלצרים בגין אי הגשת דוחות, בשל כך שהרשויות אינן מגישות כתבי אישום.
פסק דין זה דן בנושא גמלה בגין "התנדבות", בניגוד לגמלאות אחרות שבהם עצמאי לא יקבל גמלה אם לא שילם דמי ביטוח, גמלה שנבעה מאירוע של התנדבות משולמת בכל מקרה, אף אם כעצמאי לא שולמה שום מקדמה, מספיק שאדם יהיה רשום כעצמאי לצורך הזכות לקבלת גמלה.
במקרה זה אין ספק שהמלצר אינו רשום כעצמאי והזכות לגמלה אם כך תהיה אך ורק אם ההכנסה תסווג כהכנסה ממשכורת.
בית המשפט העליון מסכים כי הכרה בהכנסה מעבודה שאינה מן המעביד עלולה להביא לתוצאה מנוגדת לחוש הצדק, במיוחד אם כתוצאה מכך יהיה ניתן לתבוע גמלה שאינה באה כתוצאה ממעשה התנדבות אלא גמלה המחייבת גם תשלום דמי ביטוח כתנאי לקבלתה, יחד עם זאת במקרה זה תחושת אי הצדק אינה קיימת כי כאמור מדובר על מעשה התנדבות שבא מצא המחוקק לנכון לנתק את הזיקה בין תשלום דמי הביטוח לבין הזכאות לגמלה.
הבעייתיות תתגלה במלוא חומרתה אם במקרה של פגיעה מעבודה תצמח זכות לגמלה בגין הכנסת עבודה שאינה מן המעביד, בית המשפט קובע בפסק הדין כי הוא אינו מכריע במקרה זה ומשאיר בצריך עיון את השאלה הכללית מתי ניתן לחזור אל המעביד לפי סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי ביחס לחלק הגמלה המשולם בגין ההכנסה מדמי תשר
יחד עם זאת, הוא קובע שבמקרה ספציפי זה אין אפשרות לחזור לקבלת שיפוי מהמעביד.
הקביעה כי הכנסה מתשר שאינו בא מן המעביד נחשבת להכנסת עבודה אינה נקייה מקשיים, אך מהתבוננות כוללת אין מנוס מתוצאה זו.
בית המשפט פונה למחוקק ומבקש את התערבותו בחקיקה מקיפה שתטפל בכל ההיבטים השונים של מעמד התשר.
לסיכום
בית המשפט קבע כי יש להבחין בין תשר המתקבל על ידי המעביד, משולם על ידו המיסים ומועבר למלצר באמצעות תלוש השכר לבין תשר המתקבל ישירות מהלקוח למלצר מבלי שעבר בקופת העסק.
ב 2 המקרים קובע בית המשפט העליון כי מדובר בהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה הגם שמדובר בהכנסה שאינה מן המעביד, מקביעה זו מתחייבת המסקנה כי יש להתחשב בהכנסתו של המנוח מכספים שקיבל מתשר לענין קצבת התלויים.
בנסיבות המקרה אין להיעתר לטענתו החילופית של המוסד לביטוח לאומי לפי יש לחייב את המעסיק לשפותו בגין החלק בקצבה הניתן בגין הכנסת המנוח מסכומים שקיבל מתשר.
סוגיית הסיווג של דמי תשר בפרט בענף המסעדנות משוועת להסדר מקיף, שיטפל בשאלת הרישום בספרים, שאלת החבות במס, סוגיית האכיפה ועוד.
|
