בית הדין דחה תביעת עובדת שכירה לתשלום דמי לידה
|
אשה שעבדה בעסק בעלה לא הצליחה להוכיח לבית המשפט קיום יחסי עובד מעביד |
|
איריס חכימי ספת תבעה את המוסד לביטוח לאומי על אי תשלום דמי לידה, בית הדין האזורי לעבודה ת"א – יפו בפסיקתו (בל/5923/08) מיום 25 באוקטובר 2009 דחה את התביעה בטענה שלא התקיימו יחסי עובד מעביד בינה לבין מעבידה.
מדובר בתובעת שעבדה אצל בעלה בעסק עצמאי בתקופה מ 1/2/2007 ועד 31/1/2008
העסק היה קיים 10 שנים ובחודש פברואר 2008 הצטרפה התובעת כעובדת שכירה בעסק מתוך רצונה לחזור לשוק העבודה ומשום שבעלה דרש שתחזור לעבוד, כפי שעשתה בעבר;
שעות יום העבודה של התובעת היו מפוצלות לשעות בוקר וערב נפרדות בהתאם למה שהוסכם ביניהם ובהתאם לחלוקת התפקידים השונה בין התובעת לבעלה, בעסק;
בשעות הבוקר עבדה התובעת החל מהשעה 7.00 ועד לשעה 10.00 . בשעות אלה העסק היה סגור ותפקיד התובעת היה בעבודות מטבח ובהכנת סלטים למעדניה, כן דאגה התובעת לניקיון המקום לקראת שעות פעילות העסק;
בשעה 10.00 בבוקר היה בעלה של התובעת מגיע ופותח את העסק וכך מתחיל יום העבודה בממכר המזון ללקוחות , לאחר שהתובעת דאגה להכנת המקום;
בשעה 17.00 בערב, היתה התובעת חוזרת לעבוד בעסק מספר שעות נוספות שהיוו בדרך כלל את שעות העומס בהן היתה היא נדרשת לעבודות מטבח נוספות והכנת מזון, במקביל לבעלה שעסק באותה עת בשירות הלקוחות;
כעובדת שכירה ומהמניין, התובעת השתכרה בסכום יחסי וראוי התואם את שעות עבודתה, אשר היה נקוב בתלושי המשכורת אותם קיבלה התובעת מידי חודש בחודשו ובהתאם להסכם ההעסקה;
בשל אופי תפקידה במטבח, התובעת לא היתה באה במגע עם לקוחות וספקים , בין היתר מהטעם שהעסק היה סגור בשעות עבודתה בבקרים.
לטענת התובעת שולם לה שכר התואם את שעות עבודתה מידי שבוע במזומן.
המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעת התובעת בנימוק: "אינך זכאית לדמי לידה, מאחר ולא נתקיימו יחסי עובד מעביד לפי סעיף 1 לחוק "
בית המשפט קבע כי לא נתקיימו יחסי עובד מעביד מהסיבות הבאות:
- התובעת לא החליפה אף עובד אחר כשהתחילה לעבוד, וגם כאשר יצאה לחופשת לידה ואף לאחר מכן אף עובד לא בא במקומה. העובדת גם לא חזרה לעבודה לאחר חופשת הלידה.
- התובעת אינה מכירה אף אחד מהקונים או מהספקים.
- התובעת לא הציגה הפקדות של משכורת.
- התובעת לא הציגה תלושי שכר למעט תלוש אחד פגום וגם את הסכם ההעסקה הגישה רק בשלבים מאוחרים של הדיון.
- התובעת נמנעה מלהביא ראיה כמו עדות רואה החשבון אשר הנפיק לטענתה את תלושי השכר, כמו עדות בעלה או עדות חמותה ששמרה על הילדים כאשר היא הייתה בעבודה.
- התובעת מסרה לבית הדין תעודת "שחרור יולדת" שבו ציינה שהיא "עקרת בית".
ניתן לסכם כי קיימת אפשרות לאשה לעבוד בעסק בעלה (או להפך) אך נטל ההוכחה גבוה יותר ממקרים בו לא מדובר בבני משפחה.
במקרים בהם בן הזוג עובד בפועל בעסק המשפחתי ומתקיימים הלכה למעשה יחסי עובד מעביד, יש להקפיד על קלה כבחמורה , חוזה עבודה, שעות עבודה, תלוש משכורת , העברת תשלומים במועד שבו מעבירים לכולם את המשכורת, שכר הגיוני וכן סיבה מוצדקת להעסקת בן המשפחה.
במקרה ובו בן המשפחה לא מחליף איש וכאשר הוא מפסיק לעבוד אף אחד לא מחליף אותו, יקשה הדבר להוכיח את נחיצותו.
|
