הסודות מתגלים, איזה פרמיות מפקחי מס הכנסה מקבלים על סגירת שומות ניתוח הדוח שהוציא הכלכלן יהודה תמר לבקשת הועדה לפניות הציבור של הכנסת נכתב בתאריך 11/04/2010 ליאור וורסל רואה חשבון דירוג:   סה"כ 2 הצבעות

 הדוח שנכתב מצביע בפעם הראשונה על מה שהמייצגים תמיד טענו ורשויות המס תמיד הכחישו, המפקחים מקבלים פרמיות כתוצאה מהשומות שהם מפיקים

יחד עם זאת, הדוח קובע שהפרמיה אינה נקבעת מגובה השומה, אלא מפרמטרים אחרים שיפורטו בהמשך, אך גובה השומה או נכון יותר תוספת המס שנקבעה בדיון משפיעה על פרמטרים אחרים שבהם נמדדת "המקצועיות של המפקח" , דבר המאפשר לו לקבל תפקידים בכירים יותר.

הדוח מצביע על הבעיה שעומדת בפני הנישום או מייצגו בעת דיון מול מפקח שתוצאות הדיון עשויות להשפיע על תלוש המשכורת שלו עצמו דבר שעלול לגרום לו לתלות בתוצאת השומה ומכאן לדיון לא הוגן

עלינו לציין שמפקחים רבים מבצעים את עבודתם נאמנה והדיונים באמת מקצועיים, אך יחד עם זאת עצם העובדה שסגירת השומה משפיעה על תלוש המשכורת של המפקח גורמת לפחות למראית עין לבעיה רצינית ויש לדרוש את פתרונה.

הדוח מציין עוד עובדה שהיתה ידועה מזה זמן רב,  על-פי הערכות שונות, כ-90% מדוחות העצמאים וכ 80%- מדוחות החברות אינם נבדקים בהליך של ביקורת שומה על-ידי מפקחי המס.

הדוח עצמו כולל 28 עמודים ובמאמר זה ניסינו להוציא את הנקודות העיקריות ממנו ולהדגיש את העיקר ולהוציא את התפל.

קריאה מהנה.

ברשות המיסים נהוגים שלושה מדדים לתגמול עובדי הרשות העוסקים בשומה ולמדידת התפוקה שלהם, כמפורט בטבלה.

למען הקורא התמים שאינו בקיא בהליכי הדיונים, מומלץ לקרוא את הפסקה הבאה הדנה בהליכי הדיון, הקורא הבקיא בהליכי הדיון מוזמן לדלג עליה ולעבור לפסקה הדנה בשיטת השכר הנהוגה ברשות המיסים

הליכי הדיון במקרה שהתיק נבדק (כאמור מרבית הדוחות אינם נבדקים כלל)

בשלב הראשון של קביעת השומה נבדק דוח השומה שהגיש הנישום (שומה עצמית)  על- ידי מפקח מס ומתקיים דיון עם הנישום (או עם בא-כוחו)  על ממצאי הבדיקה. לאחר הדיון מסתיים השלב הראשון באחד מהאופנים האלה:

• אם הבדיקה הסתיימה בלא ממצאים, או שממצאי הבדיקה הוסברו להנחת דעתו של מפקח

            המס, המפקח מאשר את הדוח ( "שומה – 01" – אישור הדוח בהיעדר ממצאים)

• אם הצדדים מגיעים להסכמה בדבר שינוי השומה בהתאם לממצאי הביקורת – הטיפול

            בתיק מסתיים בהסכם בחתימת שני הצדדים ("שומה - 02" שומה בהסכם בשלב א')

• אם אין הסכמה בין הצדדים על ממצאי הביקורת – המפקח מוציא שומה "לפי מיטב

שפיטתו ("שומה – 03" שומה לפי מיטב שפיטה בשלב א.) , הידועה גם בשם "שומה לפי מיטב השחיטה"

•אם טיפול המפקח בשלב הראשון הסתיים בשומה לפי מיטב שפיטה, עוברים לשלב השני.

שלב השומה השני נפתח במקרה שהנישום מגיש ערעור על השומה במיטב שפיטה שהוציא המפקח הראשון שטיפל בתיק. בדיקת הערעור תיעשה תמיד על-ידי מפקח אחר, וגם הוא נדרש לערוך ביקורת על הדוח נשוא המחלוקת ולזמן את הנישום לדיון על ממצאיו. דיוני השומה יסתיימו באחד משני האופנים האלה:

• אם בפעם זו הצדדים מגיעים להסכמה – נחתם הסכם   ("שומה  - 07" -  שומה בהסכם

            שלב ב'.)

• אם הסכמה שוב אינה מושגת – בסמכות פקיד השומה להוציא שומה במיטב שפיטה

            ("שומה – 09" – צו.)

אם הנישום מערער על השומה במיטב שפיטה שהוצאה לאחר השלב השני, עליו להגיש ערעור עליה בבית המשפט המחוזי.

בית-המשפט המחוזי מכריע במחלוקת בין הנישום ובין מס הכנסה, פסק-הדין שלו מוזן במחשבי מס הכנסה ויוצאת שומה חדשה, בהתאם לפסיקת בית- המשפט.

פסק-הדין של בית- המשפט המחוזי ניתן לערעור בזכות על- ידי שני הצדדים. במקרה שמוגש ערעור מכריע במחלוקת בית-המשפט העליון. פסק-הדין של בית-המשפט העליון בנושא זה אינו ניתן לערעור. השומה המופקת בהתאם לפסק- הדין היא שומה סופית.

–יש  לציין כי שומות שעניינן אישור דוח   (שומה 01) או שומה בהסכם (שומה 02 – ) הסכם שלב א'  או שומה 07הסכם שלב ב' נחשבות שומות סופיות. הן מייצגות את סוף הטיפול השומתי בתיק ולמעשה מהוות אסמכתה לכך שהדוחות לא ייבדקו עוד על-ידי מס הכנסה מחד גיסא ולכך שלא יוגש עליהן ערעור על-ידי הנישום מאידך גיסא. שומות אלה יוצרות חיוב כספי סופי למדינה או לנישום.

שומות במיטב שפיטה (שומה 03 –מיטב שפיטה בשלב א'  או שומה 09 – מיטב שפיטה בשלב ב ) הן שומות שמס הכנסה הוציא בלא הסכמה בין הצדדים על פרטיהן. שומות אלה ניתנות לערעור )במסגרת זמן שנקבעה בחוק(. במקרה של שומה במיטב שפיטה בשלב א (שומה 03)  הערעור ייעשה, כאמור, בתוך משרד השומה, ויטופל בידי מפקח אחר, ואילו במקרה של שומה במיטב שפיטה בשלב ב' (שומה 09) הערעור ייעשה, כאמור, בבית-המשפט המחוזי.

עד תום המועד להגשת ערעור לא ייפתחו הליכי הוצאה לפועל לגביית חוב בגין השומות הנדונות. אם מוגש ערעור גם על פסק הדין של בית- המשפט המחוזי, תיחשב גם השומה שהופקה בהתאם לפסק- הדין שומה במחלוקת, וההכרעה תושג רק בבית-המשפט העליון.

שיטת שכר העידוד עד שנת 2003

שיטת שכר העידוד שהיתה נהוגה באגף מס הכנסה עד שנת 2003 התבססה על פרמטר כמותי בלבד.

בהתאם לשיטה זו היה על המפקח לסיים את הטיפול במספר מסוים של תיקי נישומים כדי שתוכר עמידתו

בפרמטרים של "יעילות מלאה" והוא יזוכה בפרמיה מלאה. מספר התיקים שעל המפקח לסיים את הטיפול בהם נקבע כפונקציה של מספר שעות העבודה שעבד באותה תקופה

(יש לציין כי בשיטה זו היתה הכרה בשונות שבין תיקי נישומים לפי כמה פרמטרים: סוג התיק: יחיד או חברה , שלב הטיפול בתיק אם מדובר בשנות מס שטופלו לראשונה או בטיפול של מפקח שני באותו תיק, האופן שבו הסתיים הטיפול: ללא ממצאים שומתיים, בהסכם, בהיעדר הסכמה, ומתכונת הביקורת בתיק ביקורת מקוצרת ביקורת מדגם .כך, למשל, תיקי חברות זיכו ב"תגמול" כפול בהשוואה לתיקי עצמאים, ומכאן שמפקח שטיפל בתיקי עצמאים היה צריך לסיים את הטיפול במספר כפול לערך של תיקים ממפקח שטיפל בתיקי חברות)

כפועל יוצא של השיטה הקודמת נוצרה תלות בין רכיב שכר העידוד – או הפרמיה – שהוא אחד ממרכיבי השכר של המפקח, ובין מספר התיקים שהוא סיים את הטיפול בהם. ככל שהמפקח סיים את הטיפול במספר תיקים גדול יותר, כך הפרמיה  (קרי התשלום) היתה גבוהה יותר (עד תקרה מסוימת)' אם מספר התיקים שהמפקח סיים את הטיפול בהם לא התאים לפרמטרים שנקבעו בחישוב שכר העידוד, הפרמיה ששולמה לו באותו חודש

היתה חלקית או שלא שולמה כלל. אשר לרכזים, הפרמיה לרכז נקבעה כממוצע של הפרמיה למפקחים בחוליה שעליה הוא ממונה (על פי רוב בכל חוליה 2-4 מפקחים)

שיטת שכר העידוד משנת  2004

ב 12- ביוני 2003 הודיעה החטיבה לארגון ומערכות מידע ברשות המסים כי בינואר 2003 הושג הסכם בין נציבות מס הכנסה ובין ועד העובדים הארצי של אגף מס ההכנסה בדבר הפעלת שיטת שכר עידוד למפקחים ולרכזים בשומה. בשיטה החדשה נכללו כמה שינויים, כמפורט להלן:

• משקלו של הפרמטר הכמותי בחישוב שכר העידוד, שבשיטה הקודמת היה 100% , הופחת ל- 60% . בה בשעה הוגדל בשיעור ניכר "תגמול השעות" לכל תיק ותיק, כפי שהוא מובא בחשבון בחישוב הפרמטר הכמותי;

במקביל הוחמרו נוהלי הביקורת השומתית שעל המפקח לבצע בתהליך בדיקת השומה.

• נקבע כי יינתן משקל של 20% לפרמטר של עמידה במכסת טיפול בתיקים שיועדפו על- ידי הנציבות. נקבע כי נציבות מס הכנסה תפרסם מדי שנה רשימת תיקים בעדיפות לטיפול. נקבע כי 40% מהתיקים שיטופלו על-ידי המפקח צריכים להיות מרשימת התיקים שהומלצה על-ידי הנציבות. התיקים שהומלצו על-ידי הנציבות נקראים –לצורך שכר העידוד – "תיקי מטה"  והפרמטר כולו נקרא "יחס שדה–מטה".

• נקבעו פרמטרים נוספים, דוגמת ביצוע ביקורת בעסק, טיפול בהשגות ועמידה ביעדים משתנים של ההנהלה.

לקביעת שכר העידוד של רכזים נקבעה נוסחה מרובת פרמטרים, שמובאים בה בחשבון הן ממוצע הפרמיה של המפקחים בחוליה והן פרמטרים נוספים, הנבדקים באופן ישיר ביחס לרכז. בין הפרמטרים הללו מספר התיקים בחוליה(פרמטר שקיבל משקל סמלי בלבד), יחס שדה–מטה שתואר לעיל  ופרמטר נוסף, חדש גם הוא, המכונה יחס 03:07 ", " שבוחן את היחס בין חבות המס העולה בתיק במיטב שפיטה בשלב א' (שומה 03) ובין חבות המס העולה באותו תיק בשלב ב' במקרים שבהם הושג הסכם (שומה 07)

הרעיון של יחס זה הוא למנוע הוצאת שומה מופרזת בשלב א שאחריה בשלב ב' תצא שומה נמוכה בהרבה, כיוון שאותו רכז מאשר הן את שומה שלב א' והן את שומה שלב ב' , גורם יחס זה לדרוש שומות קרובות מבחינת חבות המס בין השלבים השונים אחרת הרכז יפגע בפרמיה.

יצוין כי בשום שלב לא היתה תלות ישירה בין גובה השומה או תוספת המס בתיק לבין רכיב מרכיבי השכר השוטפים של המפקח או הרכז.

עד שנת 2003 היה שכרו השוטף של מפקח מושפע ממספר השומות (מספר השומות, ולא גובהן) מאז שינוי שיטת התגמול בשנת 2004 המשיך השכר להיות מושפע מהפרמטר

הכמותי לצד פרמטרים שהתווספו עליו )אך לא גובה השומה(

משיחות שקיים מחבר הדו"ח מר יהודה תמר עם מפקחי מס הכנסה עולה כי למרות הגדלת מספר השעות המוקצות לטיפול בתיק, עדיין מדובר, לדעת המפקחים ששוחח עמם, בתלות של ממש בין מספר התיקים ובין השכר. תלות זו מאלצת את המפקח להפסיק את הטיפול ולהכריע בשומה גם במקרה שהיה אולי מקום להמשיך בו. טענה זו נשמעה כבר

בבית- המשפט בתפ (כ"ס) 2336/03 , מדינת ישראל נ' אנה וירניק  והיא משתמעת מהמובאות הבאות:

"לדברי רואה-החשבון יוסף, תיק בביקורת מקוצרת אמור להסתיים בתוך שניים שלושה

דיונים, ולעתים מסתיים בדיון אחד. לדברי רואה-החשבון בן שלום, הטיפול אמור לקחת עד

עשר שעות, שאחרת מפסידים פרמיה... הנאשמת אמרה כי משך הזמן המוקצה לתיק שמטופל בהליך של ביקורת מקוצרת הנו 12-13 שעות , על יותר מעשר שעות לא מקבלים פרמיה, ולכן  לאחר הדיון הממושך שהיה לסמדר עם הנישום ומייצגו לא היה מקום לנהל יותר מדיון אחד נוסף....היא הסבירה כי לא מצאה לנכון לדחות את חתימת ההסכם כאשר הכול היה מוסכם כבר, ובפרט לאור העובדה שסוף החודש התקרב וחתימת הסכם השומה זיכתה את המפקח בפרמיה".

יש לציין כי הנתונים העולים מפסק- הדין מראים שמטריצת התגמול שהדוברים מתייחסים אליה היא המטריצה הישנה, שהיתה בתוקף עד שנת2003  עם זאת, כאמור, משיחות עם מפקחים עולה כי גם כיום משך הזמן המוקצה לטיפול בתיק נראה למפקחים רבים קצר מדי וכזה שמחייב אותם להכריע בלי למצות את הדיונים והביקורות בתיק.

החשיבות של מרכיב שכר העידוד

א. השכר השוטף

המשמעות הראשונית של שכר העידוד היא השפעתו על השכר השוטף של העובד. מובן שעובד שאינו זכאי לתוספת שכר עידוד, שכרו נמוך מזה של עובד אחר, שזכאי לתוספת שכר כזאת.

ב. אי-הארכת חוזה ההעסקה

עמידה ביעדי שכר העידוד היא תנאי, בין תנאים אחרים,שעל מפקח באגף מס הכנסה לעמוד בו לצורך אישור חוזה ההעסקה שלו וחידושו מעת לעת: אי-עמידה ביעדי שכר העידוד עשויה להביא לאי-אישור המשך העסקתו.

באופן רשמי, שכר העידוד משולם לעובדים שתפוקתם היא "מעל הנורמה", והרמה שהוגדרה מספקת לצורך קידום בתפקיד ולצורך הארכת חוזה העסקה היא "הגעה לתפוקה העולה על הנורמה בממוצע של 20% לפחות

ג. קידום בתפקיד וקיצור פרק הזמן המינימל (הפז"מ) לקידום בדרגה

תנאי יסודי לקידום עובד היא עמידתו ביעדי הפרמיה בששת החודשים קודם למועד קידומו הצפוי. מפקח מס אינו יכול להתקדם לתפקיד בכיר יותר אם לא עמד ביעדי הפרמיה

לאורך תקופה כאמור כמו כן, עובד שלא עמד ביעדי הפרמיה לא יהיה זכאי לקידום מהיר בדרגות במסגרת התפקיד (קיצור פז"מ)

עובד שאינו מגיע לרמות התשואה הרצויות בעיני הממונים מקבל הערכות נמוכות בפרמטרים הקשורים למקצועיות בגיליון הערכה ובחלק מן המקרים גם לא יומלץ לקדמו. עובד עם תשואת מס נמוכה עשוי שלא לקבל הקצאה של מכסת שעות נוספות.

מכל האמור לעיל עולה כי שכר העידוד משפיע על שכרו השוטף של מפקח המס, ואי- עמידה בדרישות העידוד מדד זה עלולה למנוע קידום מקצועי ולעכב קידום בדרגה ובמקרים קיצוניים להביא אף לאי-הארכת חוזה ההעסקה של מפקחים באגף מס הכנסה

תשואת מס

מדד תשואת המס נועד לבחון את היקף תוספת המס שהניבה עבודת המפקח בתקופה הנבחנת, בהשוואה להיקף שעות העבודה שלו באותה תקופה. לצורך חישוב תשואת המס מחולק סך תוספת המס שנבעה מהשומות בתיקים שהטיפול בהם הסתיים בתקופה הנבחנת במספר שעות העבודה של המפקח באותה תקופה. לצורך הנתון של סך תוספת המס מובאות בחשבון שומות סופיות בלבד או שומות שהנישום ויתר על הערעור ושילם אותם

שלא כמו מדד שכר העידוד, מדד תשואת המס אינו מופץ בצורה שוטפת לעובדים, אלא מחושב אחת לרבעון ומופץ לפקידי השומה בלבד. עם זאת, נתונים על תוספת המס ברמה הפרטנית לעובד לפי תיק (תוספת מס ולא תשואת מס, כלומר סך התוספת לפני חלוקתה במספר שעות העבודה בחודש ובלי התחשבות בקיזוז הפסדים(מעודכנים על בסיס יומי במחשבי מס הכנסה ונגישים בכל עת למפקח, לרכז הממונה עליו ולפקיד השומה

 יעדי תשואה

באופן רשמי מדד תשואת המס אינו פרמטר המשפיע על שכר העובד או על קידומו.

עם זאת, משיחות עם מפקחי מס בהווה ובדימוס עולה כי במקרים רבים מוגדרים יעדי תשואת מס על-ידי דרגי השטח (פקידי השומה ורכזי החוליות(יעדים אלה מוגדרים בתחילת שנה קלנדרית  ובמהלך השנה נבחנת עמידת המפקח ביעד שנקבע.

בשיחות שקיים מחבר הדוח  עם מפקחי מס נאמר שיעד התשואה שהוצב במשרד שומה מסוים לשנת 2009 היה 2,500 ש"ח לשעה. לאחר פרסום התשואה לרבעון השני של 2009 קיבלו המפקחים שלא עמדו ביעד זה התראה כי הם אינם עומדים ביעדי ההנהלה.

בחלק ממשרדי השומה נהוג לפרסם את נתוני התשואה של כלל המפקחים בטבלה מסודרת מהערך הגבוה לערך הנמוך ואז כל מפקח יכול לדעת למעשה את מקומו במשרד

השפעת התשואה בפועל

אף שלהלכה אין למדד תשואת המס חשיבות מוגדרת, נמצא כי בדרגי השטח מיוחסת לו חשיבות רבה. כך למשל, באחד המקרים ,תפ (כ"ס) 2336/03 מדינת ישראל נ' אנה וירניק, שהגיעו לבית- המשפט נשאלה הרכזת לחוות דעתה על מפקח מסוים, והשיבה: "הוא היה מפקח חדש יחסית, עבד היטב והביא תפוקת מס טובה. יחסי העבודה עמו היו תקינים".

נמצא כי לפחות באותו מקרה התשואה נחשבה פרמטר חשוב לבחינת העובד.

לפחות במקרה נוסף אחד היה לתשואת המס משקל מרכזי בהחלטה בדבר פיטורי מפקחת מס. בפרשה זו , עב (ת"א) 8860/04 מונבז נורית נ' מדינת ישרל נציבות מס הכנסה ומיסוי מקרקעין,  הגיע לשולחן בית-המשפט עניינה של מפקחת מס הכנסה שבית-הדין הגדיר את ההערכות שקיבלה מהממונה הישיר על עבודתה: "הערכות גבוהות המציגות את התובעת כבעלת כישורים רבים, לרבות תפיסה כללית גבוהה מאוד,כושר שפיטה, סדר בעבודה, כושר ביצוע מבחינת הספק וארגון וכדומה. בהערות מוסיף הממונה הישיר ומציין כי לתובעת השכלה רחבה וכי היא עומדת על שלה ודבקה בעמדותיה".  חרף הערכות אלה החליט פקיד השומה