עידוד מס או מקלט מס?
|
האם יתכן שמדינת ישראל מהווה מקלט מס ? |
|
תיקון 168 לפקודת מס הכנסה, שפורסם בספר החוקים מספר 2184 מיום 16/9/08, מעניק הטבות מס משמעותיות (להלן: "הקלות המס") לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים (להלן: "יחידים מעודפים").
עובר לתיקון החוק, ניתנו הקלות המס, רק בגין הכנסות פסיביות (או רווחי הון) מנכסים אשר היו ברשותם של היחידים המועדפים בטרם הגיעם לישראל. הרציונאל היה לעודד אותם לעלות (או לשוב) לארץ, מבלי לפגוע בהכנסות שהיו להם מנכסים בחו"ל, טרם הגיעם לישראל, נכסים אשר לא היו חייבים במס, אלמלא נעשו בעליהם לתושבי ישראל.
בתיקון 168 נקבע כי יינתן פטור ממס (בדרך כלל ל- 10 שנים) על כלל ההכנסות של היחידים המועדפים, ללא הבחנה במועד רכישת הנכסים אשר מייצרים את ההכנסה, לרבות הכנסות מעסק או משלח-יד אשר נוצרו לאחר היותם "תושבי ישראל", ובלבד שמקור ההכנסה בנכסים או פעילות בחו"ל.
בדרך כלל הסיבה להקלת מס הינה עידוד התנהגות כלכלית אשר המדינה מבקשת לקדם. הכוונה הינה להשפיע על השיקולים הכלכליים-עסקיים של המשקיעים, כך שישקיעו באפיקים ובנכסים אשר המדינה מבקשת לעודד השקעה בהם.
תיקון 168 לפקודת מס הכנסה גורם לעידוד השקעת הכספים של יחידים מועדפים בחו"ל. למעשה, החוק פוגע בעקיפין בצמיחה הכלכלית הישראלית, ומביא לכך שאותם יחידים מועדפים יבחרו להשאיר את מירב האינטרסים הכלכליים שלהם בחו"ל, ואף יעדיפו לבצע השקעות נוספות בחו"ל, לאחר שנעשו לתושבי ישראל.
הקלות המס הללו ניתנות רק בגין הכנסות אשר מופקות בחו"ל. בכדי לדעת היכן מקום הפקת ההכנסה (או צמיחת ההכנסה), יש לפנות ל"כללי המקור" אשר נקבעו בסעיפים 4א' ו- 89(ב) לפקודת מס-הכנסה.
החל מיום 1/1/03 (תיקון 132 לפקודה), "תושב ישראל" חייב במס בישראל (בכפוף לאמנות המס הבינלאומיות) על הכנסתו מכל מקום בעולם. לעומתו, תושב חוץ חייב במס בישראל רק בגין הכנסה המופקת או נצמחת בישראל.
היחיד המועדף, אשר טרם הגעתו לישראל היה "תושב חוץ", לא יהיה חייב במס בגין הכנסות המופקות מחוץ לישראל. מטרת התיקון היא לאפשר לו במהלך 10 שנים מיום הגעתו לישראל, להמשיך ולהיות פטור ממס (בישראל) בגין הכנסות המופקות בחו"ל.
בהתאם לשיטות המיסוי השונות בעולם, יכולה להיווצר מעתה סיטואציה שבה אותו יחיד לא יהיה חייב במס בחו"ל, וגם במדינת ישראל הוא לא יהיה חייב במס (עקב הפטור). בצורה שכזו מדינת ישראל עלולה להפוך ל"מקלט מס" בפועל, דבר העומד לכאורה בסתירה להמלצות הארגונים הבינלאומיים.
מעבר לכך, תיקון 168 לפקודה, אף צמצם את הגדרת "תושב ישראל" לגבי חבר-בני-אדם אשר השליטה על עסקיו וניהולם מבוצעים מישראל.
כאשר יחיד מועדף שולט ומנהל, ממדינת ישראל, חברות בחו"ל, החברות הנ"ל לא יהיו חייבות במס בישראל, בתקופת הקלות המס.
ישנן חברות אשר מאוגדות במדינות-חוץ בהן תחולת המיסוי הינה עקב השליטה-והניהול (מקום קבלת ההחלטות בחברה). כל עוד השליטה והניהול היא מישראל, החברה לא תהיה חייבת במס בחו"ל, מכוח הדין הפנימי, וגם לא תהיה חייבת במס בישראל (עקב הקלות המס מתוקף תיקון 168).
בנוסף, תיקון 168 לפקודה קובע מספר שינויים משמעותיים ומרחיקי לכת, לרבות פטור מדיווח (דוח שנתי והצהרת הון) לתקופה של 10 שנים! המשמעות היא שהיחיד המועדף אינו חייב לתת דין-וחשבון כלל למדינת ישראל על הכנסות המופקות על-ידו בחו"ל, לרבות חנז"ים וחמיזי"ם.
בתיקון 168 אף נקבעה אפשרות לבחור תוך 90 יום, מיום הגעתו של היחיד המועדף לישראל, ב"שנת הסתגלות" ובשנה זו הוא לא יחשב כ"תושב ישראל".
אין בפקודה שום הוראה המאפשרת לבחור פעם אחת בלבד ב"שנת הסתגלות", כך שלכאורה אדם יכול לעלות לארץ ולבחור בשנה זו, לאחר מכן לחזור לחו"ל, ולהגיע לישראל בשנית לאחר תקופה מסוימת ושוב לבקש "שנת הסתגלות", וחוזר חלילה.
עובר לתיקון ניתן פטור בגין הכנסות פסיביות מסוימות לתקופה של 5 שנים, ולעומת זאת, לגבי הכנסות הוניות ניתן פטור לתקופה של 10 שנים. במקרה זה, "תכנון מס" מקובל היה להסב הכנסה פירותית להכנסה הונית. למשל: במקום "לקבל" ריבית על אג"ח, למכור את האג"ח, בטרם תשלום הריבית. בצורה שכזו הוסבה הכנסה פירותית (ריבית) להכנסה הונית (מכירת האג"ח).
הנהלת רשות-המיסים הסבירה שהתיקון נועד למנוע תכנוני-מס מעין אלו, ועל-כן נקבע כי הפטור יינתן ל- 10 שנים, הן לגבי ההכנסות הפסיביות, והן לגבי ההכנסות ההוניות.
רשות המיסים מתמודדת עם "תכנוני מס", בדרך-כלל, באמצעות הוספת סעיפים אנטי-תכנוניים לפקודת מס-הכנסה. במקרה זה, רשות המיסים למעשה התייצבה לימינם של מתכנני המס.
|
